#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש כי יפליא בערכין למה לי כו'. ותי' למופלא הסמוך לאיש.  ב' אופנים [בגמ'] על מה מדבר, ובאיזה מחלוקת תלוי כל תי'.	"בישראל, שיכול להעריך. וק' למ""ד מופלא סמוך לאיש לאו דאורי'.<br>ותי' למופלא סמוך לאיש בעכו""ם [ופירשו תוס' סא: שכיון שגוי לא בא לכלל בל יחל גם כשיגדל, מרבים שמופלא יכול לידור].<br>והא  ניחא למ""ד שעכו""ם לא נערכין אבל מעריכין, אלא למ""ד שרק נערכין, לענין נערכין ק' דאפי' תינוק בן חדש בר עירוכי הוא."	נזיר סב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איש כי יפליא בערכין למה לי כו'. ותי' למופלא הסמוך לאיש. ותלינן במחלוקת. תי' נוסף בגמ' [רמז- בעכו""ם]."	"אלא לעכו""ם גדול שאם אינו יודע להפלות לא יכול לידור. משא""כ בישראל בגדול לא בעי יודע להפלות. תוס'.<br>וכתבו תוס' שכאן קיימינן למ""ד שאין עכו""ם מעריכין, עי' גמ', ולכן אם אינו ענין לערכין תנהו ענין לנדרים."	נזיר סב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ר: למה רבו כופו לנזירות, אבל לא לנדרים ולערכין. מדוע לא יכול לכפותו לנדרים, הרי כמו שבנזירות יכול משום לאסור איסר על נפשו- מי שנפשו קנויה לו, ה""נ בנדרים. הו""א [כלל התירוצים] ותי'."	"הו""א- בנדר שנאסר רק במה שלפניו כו' לא יכול לכפותו, שלא ייחלש אם לא יאכל. וק' שמי לא עסקינן וכו' שכן ייחלש.<br>אלא אמר רבא- לנזירות רבו צריך לכפותו, ואין צריך לכפותו לנדרים ולשבועה. דכתיב [בשבועה וילפינן לנדרים] להרע או להיטיב, מה הטבה רשות אף הרעה רשות, יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו. וכאן מכחיש כחו שאינו חזק למלאכה. [אבל נזירות חל גם על דבר מצוה שאין הרשות בידו. תוס']."	נזיר סב:		
